אולי רוב האנשים עדיין לא שמעו על פונטים רב מגדריים ולא ממש מבינים במה מדובר, אך מצד שני ישנם כבר כמה מקומות שהציבו שלטי ברוכים הבאים באמצעות הפונטים הללו. אבל אולי לפני הכול כדאי שנסביר במה מדובר ולמה בכלל צריך פונטים רב מגדריים.

השפה העברית שבה אנו מדברים וכותבים מבוססת על הפרדה מגדרית. בכל טקסט שנכתוב, בכל משפט שננסח תמיד נגיע לנושא המגדרי. אפילו בברכה פשוטה כמו ”ברוכים הבאים“ אנו יכולים לראות את ההדרה המגדרית של הנשים. השפה מייצגת תרבות וגם מעצבת תרבות ולכן על מנת לקדם עולם שוויוני עלינו למצוא פתרון המאפשר להכיל את כולם. אנו זקוקים לשפה המבטאת את ערכי השוויון ואינה מפלה אף אחד. אך כיצד נוכל לעשות זאת? האם נשנה את כללי השפה העברית?

עד היום התמודדנו עם הנושא בכל מיני צורות, אך מעולם לא מצאנו פתרון יעיל. מי שלא רצה להשתמש בשפה מפלה נתקל באתגרי ניסוח רבים. לפעמים השתמשנו בניסוחים כפולים, לפעמים דיברנו בלשון זכר וציינו כי הנוסח פונה לשני המינים, לפעמים השתמשנו בלוכסנים. הפתרונות הללו הביאו איתם יותר בעיות מאשר פתרונות ורק הנציחו את אי השוויון. 

פונטים רב מגדריים מביאים תפיסה חדשה

לפעמים רעיונות גדולים צומחים במקומות שלא ציפינו להם. במקרה של פונטים רב מגדריים, הם הגיעו מתוך עבודת גמר של סטודנטית בשם מיכל שומר מהמכון הטכנולוגי בחולון. עבודות הגמר של מיכל חיפשה למצוא פתרון לאתגרים הללו. היא בחנה רעיונות רבים וחקרה את הנושא לעומק עד אשר הצליחה לפתח פתרון ויזואלי המאפר לתת נוכחות גם לנשים וגם לגברים, וגם לזהויות א-בינאריות. הפונט שייצרה התבסס על הפונט החופי אלף. 

הפתרון שהגתה מיכל שומר אינו מובן מאליו. היא השקיעה מחקר רב וביטאה המון יצירתיות על מנת לפתח גופן רב מגדרי קריא וברור אשר יכול לתת פתרון. היא פיתחה תווים חדשים הכוללים 11 אותיות וסימן ניקוד רב מגדרי. הגאונות שבגופנים הרב מגדריים היא שניתן להבין אותם בצורה אינטואיטיבית. 

הפתרון היצירתי מושך תשומת לבה והוא כבר אומץ בכמה רשויות מקומיות ובתי ספר בהם הוצבו שלטי ברוכים הבאים ברוח זו. ועכשיו נותר לנו רק לחכות שנראה אותם בחנויות הפונטים.