לעתים אנו זקוקים להציג מסמכים משפטיים מרשויות במדינה זרה או בפני רשויות במדינה זרה. מן הסתם מסמכים אלו הם דורשים תרגום. תרגום של מסמכים להם יש אופי משפטי שונה מאוד מתרגום של כל טקסט אחר. מתרגם בעל ידיעה טובה של השפה הוא אינו בהכרח האיש המתאים לתרגום מסמך משפטי משפה זרה לעברית, אפילו אם יש לו ניסיון רב בתרגומים ספרותיים הוא עדיין אינו מתאים לתרגום משפטי.
בשביל לעשות תרגום משפטי יש לדעת היטב את השפה, או ליתר דיוק שתי השפות (שפת היעד ושפת המקור). אבל לא ניתן להתעלם מכך שבתרגום משפטי ישנה חשיבות רבה לכל מיני דקויות והתפלפלויות משפטיות, לכן ישנו צורך גם בידע משפטי במקביל לידיעת השפה. לא קשה לדמיין אילו בעיות יכולות להתעורר בשל מחלוקת על הכוונה במשפט מתורגם. ידיעת השפה המשפטית היא הכרחית, אך השפה המשפטית היא אינה דבר זהה בכל מקום. השפה המשפטית בכל מדינה מייצגת את התרבות המקומית ומערכת החוקים המקומית. לכן דרוש כאן ידע שהוא הרבה יותר מידיעת שפה וידיעת משפט.
עולם המשפט, ספרי החוקים ופסיקות של בתי משפט עושים שימוש במונחים מקצועיים אותם צריך לתרגם. הבעיה היא שלא לכל מונח מקצועי יש תרגום ישיר. יכול להיות שלמינוח מקצועי בשפה העברית ישנו מינוח מקביל בגרמנית, אבל אולי ההגדרה של המינוח בגרמנית אינה תואמת במאת האחוזים להגדרת המושג בעברית. זוהי נקודה למחלוקת משפטית שאנו רוצים להימנע ממנה, התרגום חייב להיות מדוייק.
מי שרוצה לעסוק בתרגום משפטי חייב להכיר את המבנה של מערכת המשפט בשתי המדינות על מנת לתרגם כהלכה. ישנם הרבה חוקים הנובעים ממסורת היסטורית וקשה להבינם אם לא מכירים את ההיסטוריה והתרבות עליהן נשענת מערכת המשפט. כמו כן, הערכאות המשפטיות הן יכולות להיות שונות, לא בכל מקום יש אותו המבנה של מערכת המשפט. לדוגמה בארה"ב, כפי שהבנתם מסדרות טלוויזיה, ישנם מושבעים, דבר שאינו קיים במערכת המשפט הישראלית.
ניתן לסכם את הדרישות של תרגום משפטי ל 3 נקודות עיקריות:
- ידע והבנה של מערכת המשפט בשתי המדינות הרלוונטיות.
- בקיאות בצורת הכתיבה המשפטית.
- בקיאות בעולם המונחים המשפטי של שתי המדינות.
