ישנם כאלו החושבים כי אנימציה היא אמצעי בידור עבור ילדים. האמת שאנימציה היא הרבה יותר מזה, אנימציה נמצאת בכל מקום אפילו בסימולציות תעשייתיות וזה הרבה יותר מרק אמצעי בידור לילדים. האנימציה התחילה אי שם במערות האדם הקדמון וציורי הקיר. נכון שאלו היו ציורים דוממים ובינם לבין האנימציה שאנו מכירים אין שום דבר משותף… או שיש?!
כבר בציורי המערות השתמשו בציורים בשביל לתאר תנועה. אמנם לא היו אז אמצעים טכנולוגיים להקרין את התמונות ברצף אך בהחלט יצרו רצף תמונות המספר סיפור עם ניסיון להמחיש את התנועה. זוהי בעצם המהות של האנימציה, יצירת אשליה של תנועה באמצעות רצף תמונות דוממות המתחלפות מהר ויוצרות את האשליה של תנועה. במשך שנים רבות לא חלה התפתחות טכנולוגית רבה בתחום עד אשר לפני בערך כמאתיים שנה הוצגו לציבור מספר המצאות, כולן מתבססות על גלגל או ציר מסתובב המחליף תמונות ויוצר אשליית תנועה.
המהפכה האמיתית הייתה במאה התשע עשרה כאשר הומצא הסינמטוגראף. בעזרת מכשיר זה הקרין אמיל ריינו סרט אנימציה באורך של 15 דקות. ההקרנה הראשונה הייתה ב 28 באוקטובר 1892 ולאחר מכן כחצי מיליון איש צפו בסרט. כ 14 שנים אחר כך, ב 1906 יצא סרט האנימציה באורך מלא הראשון. אלה היו החלוצים בתחום ומאז נעשו סרטים רבים, כאשר כל אחד מהם מציג יכולות טכנולוגיות משופרות. עם המצאת המחשבים הגיעה גם האנימציה הממוחשבת אשר השתלבה אט אט בסרטים. הסרט הראשון שהיה כולו מורכב מאנימציה ממוחשבת הוא צעצוע של סיפור אשר יצא ב 1995.
נראה שהמילה האחרונה בתחום עדיין לא נאמרה, אנימציה ממוחשבת מופיעה היום בכמעט כל סרט והיא חלק בלתי נפרד מהאפקטים. גם בסרטים אשר אינם נחשבים לסרטי אנימציה, כמו למשל חיי פי תוכלו לראות נוכחות חזקה של אנימציה אשר נראית טבעית.